למה זוגות ישראלים מתחתנים פחות? המומחים מסבירים

הדבר הראשון שלומדים אחרי גיל 30 הוא שכל ארוחת שישי אצל ההורים מלווה בשאלה המתבקשת – "נו, מתי החתונה?". אבל מסתבר שבשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים דוחים את החתונה או בוחרים לוותר עליה לחלוטין. נתוני הלמ"ס מראים ירידה משמעותית בשיעורי הנישואין בישראל, ולמרות שעדיין מדובר בחברה מסורתית יחסית – משהו בתפיסת מוסד הנישואין עובר שינוי דרמטי. אז מה בעצם קורה כאן? הזמנו מומחים משלל תחומים להסביר את התופעה המעניינת הזו.

המספרים מאחורי התופעה

לפני שנצלול לסיבות, כדאי להבין את היקף התופעה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעשור האחרון חלה ירידה של כ-15% במספר הזוגות המתחתנים בישראל. גיל הנישואין הממוצע עלה ל-27.5 אצל נשים ו-30 אצל גברים, עלייה של כמעט 3 שנים בהשוואה לעשור הקודם. במקביל, מספר הזוגות החיים יחד ללא נישואין זינק בכ-40% באותה תקופה.

מעניין במיוחד לראות שהשינוי מתרחש בכל המגזרים, אם כי בקצב שונה – כשהשינוי המשמעותי ביותר נצפה בקרב האוכלוסייה החילונית והמסורתית.

השינוי הכלכלי: "אי אפשר להרשות לעצמנו להתחתן"

רבים מהזוגות הצעירים מצביעים על הסיבה הכלכלית כגורם מרכזי בדחיית החתונה או ויתור עליה.

"ההוצאה על חתונה ממוצעת בישראל נעה בין 80 ל-150 אלף שקלים," מסביר כלכלן חברתי. "כשמוסיפים לזה את המשבר בשוק הדיור והקושי לרכוש דירה, מדובר בעול כלכלי שרבים לא מסוגלים או לא מעוניינים לקחת על עצמם."

דנה ואיתי, בני 32 מתל אביב, מספרים: "אנחנו ביחד כבר חמש שנים, גרים יחד, ומבחינתנו אנחנו משפחה לכל דבר. החלטנו שבמקום להוציא 120 אלף שקל על מסיבה של ערב אחד, נשקיע את הכסף בטיול ארוך במזרח ובחלק מההון העצמי לדירה. ההורים קצת מאוכזבים, אבל הם מבינים."

המהפכה הפמיניסטית: שינוי תפקידי המגדר

עבור רבות מהנשים הצעירות בישראל, הנישואין המסורתיים כבר אינם נתפסים כהכרח או כיעד מרכזי בחיים.

"מה שאנחנו רואים הוא שינוי תפיסתי עמוק," מסבירה סוציולוגית המתמחה ביחסי מגדר. "נשים היום רוצות קודם כל לבסס את עצמן מקצועית וכלכלית. הן פחות לחוצות להתחתן 'לפני שיהיה מאוחר', ויותר בוחנות את מערכת היחסים לפי איכותה ולא לפי הסטטוס הפורמלי."

סקר שנערך בקרב רווקות בגילאי 30-45 בישראל מצא כי 68% מהן אינן רואות בנישואין יעד הכרחי, ו-42% טוענות שהן מעדיפות להישאר רווקות מאשר להתפשר על זוגיות שאינה מספקת אותן.

העידן הדיגיטלי: כשהכל זמני ויש אופציות אינסופיות

הטכנולוגיה והרשתות החברתיות משחקות תפקיד מרכזי בשינוי היחס למחויבות ארוכת טווח.

אפליקציות ההיכרויות יצרו אשליה של היצע אינסופי, כשבטינדר יש עוד אלפי פרופילים להחליק ימינה, קשה יותר להחליט שמצאת 'את האחד' או 'את האחת'. יש פחות נכונות להתחייב כשתמיד קיימת האפשרות שמשהו טוב יותר מחכה בסוויפ הבא.

גם התרבות הצרכנית של ימינו תורמת לתופעה. "אנחנו חיים בעידן של 'אמזון' ו'נטפליקס'," מוסיפה רוטנברג. "התרגלנו לקבל בדיוק מה שאנחנו רוצים, מתי שאנחנו רוצים, ולשנות בקלות. גישה כזו מקשה על ההתמודדות עם המחויבות והפשרות הנדרשות בנישואין."

הדת והמדינה: הקושי של נישואין בישראל

עבור רבים, הקושי טמון במסלול הנישואין הממסדי בישראל.

"מערכת הנישואין הדתית בישראל מרחיקה זוגות רבים, זוגות מעורבים, להט"בים, או פשוט כאלה שאינם מעוניינים בטקס דתי, מוצאים את עצמם ללא אפשרות להתחתן במדינה. רבים בוחרים בנישואין אזרחיים בחו"ל או בחיים משותפים ללא נישואין.

יובל ומיכל, זוג חילוני מחיפה, מספרים: "עצם המחשבה על הצורך לעבור דרך הרבנות, להוכיח יהדות, להירשם לקורס טהרת המשפחה – כל זה הרגיש לנו מנותק מהערכים שלנו. בסוף החלטנו לערוך טקס פרטי בנוכחות המשפחות והחברים, בלי ההכרה הרשמית של המדינה. משפטית הסדרנו הכל דרך עורך דין."

האלטרנטיבות המתפתחות: לא רק נישואין

בשנים האחרונות צומחות אלטרנטיבות מגוונות למוסד הנישואין המסורתי, והן זוכות לפופולריות גוברת.

"אנחנו רואים עלייה במספר הזוגות הבוחרים בטקסים אלטרנטיביים, הסכמי זוגיות, ומגוון של הסדרים משפטיים שמעגנים את הקשר, המדינה אמנם לא מכירה בטקסים אלה, אבל בפועל בתי המשפט נותנים יותר ויותר הכרה לזוגות ידועים בציבור."

לצד אלה, גם מודלים אחרים של זוגיות ומשפחה זוכים ללגיטימציה גוברת – הורות משותפת ללא זוגיות, משפחות מורכבות, ויותר אנשים הבוחרים במודע בחיים ללא נישואין וללא ילדים.

השפעות הקורונה: משבר או הזדמנות?

מגפת הקורונה תרמה גם היא לשינוי ביחס לנישואין, בדרכים מפתיעות.

"בתקופת הסגרים ראינו שני תהליכים מנוגדים," מסביר פסיכולוג זוגי. "מצד אחד, זוגות רבים שגרו יחד עברו 'מבחן אש' של שהייה ממושכת בבית, וחלקם החליטו שהם לא מתאימים. מצד שני, תקופת הקורונה גרמה לרבים לחשוב מחדש על העדיפויות בחיים, והתוצאה הייתה לפעמים דווקא האצה של החלטות לגבי הקשר."

מעניין לציין שעם הסרת המגבלות נרשם גל של חתונות קטנות ואינטימיות, שרבים גילו שהן מתאימות להם יותר מהאירועים הגרנדיוזיים שהיו נהוגים לפני המגפה.

מה הלאה? העתיד של מוסד הנישואין בישראל

למרות הירידה בשיעורי הנישואין, המומחים חלוקים לגבי עתיד המוסד בישראל.

"ישראל עדיין חברה משפחתית יחסית, גם אם צורת הנישואין משתנה, הרצון בזוגיות ובמשפחה נשאר חזק. מה שאנחנו עשויים לראות בעתיד הוא יותר גמישות במבנים המשפחתיים, פחות פורמליות, ואולי בסופו של דבר גם רפורמה בחוקי הנישואין והגירושין במדינה."

שורה תחתונה: מדובר בשינוי ערכי, לא רק טכני

מה שברור הוא שמאחורי המספרים והסטטיסטיקות עומד שינוי עמוק בערכים ובתפיסות עולם. זוגות צעירים היום בוחנים את מוסד הנישואין באופן ביקורתי יותר, ולא רואים בו ברירת מחדל הכרחית.

"בסופו של דבר, הירידה בשיעורי הנישואין לא מעידה בהכרח על ירידה במחויבות או באהבה," מסכמת מטפלת זוגית. "זוגות רבים שאינם נשואים מנהלים מערכות יחסים ארוכות, יציבות ומספקות. השאלה האמיתית היא לא אם אנשים מתחתנים פחות, אלא האם הם מוצאים דרכים טובות יותר עבורם לחיות יחד באהבה ובשיתוף."

ובינתיים, כדאי לספר להורים שהשאלה "מתי החתונה?" כבר פחות רלוונטית בעידן החדש. אולי במקומה כדאי לשאול: "אתם מאושרים יחד?"